Nile – בשערי פרמידת הדת' מטאל

Nile – בשערי פרמידת הדת' מטאל

בדיוק כמו המומיות בהן היא עוסקת, נדמה כי Nile נמצאת בסביבה כבר עידנים, אך בזמן שאותן גופות עתיקות נרקבות בתכריכיהן, להקת הדת' מטאל האמריקאית רק משתבחת וצוברת עוצמה מאלבום לאלבום. לפעמים קשה להאמין שמאחורי מוזיקה כזו מורכבת ומאיימת עומדים שלושה אנשים בלבד – שני אמריקנים ואחד יווני – אבל בכל פעם מחדש אנחנו מוכחים שמדובר במוזיקאים מן המעלה הראשונה, שלא רק מספקים דת' מטאל טכני איכותי, אלא גם מצליחים ליצור אווירה תואמת, שלוקחת אותנו לימי מצריים העתיקה, בין חולות המדבר למקדשים האפלים. At The Gate Of Sethu נבחר כשם האפוס החדש של הלהקה והפעם יותר מתמיד, נראה כי Nile מתכוונת לרמוס כל מה שיקרה בדרכה, עם סאונד חד ואנרגיות מטורפות. כדי להבין מאיפה השדים יוצאים, הגענו עד למקור הרוע – הגיטריסט, הסולן והמוח Karl Sanders – שהתגלה כאדם נחמד למדי, או שמא היה מדובר במסווה דמוני… אתם תחליטו.


OV: היי Karl, מה שלומך? אתה עדיין מתרגש לפני שיוצא אלבום חדש או שאתה כבר רגיל לזה?

בהחלט, סיימנו לעבוד על האלבום לפני חודשיים, אבל זה עדיין מאד טרי בשבילנו. אנחנו מאד שמחים ונרגשים לגבי האלבום ואנחנו מחכים בקוצר רוח שאנשים ישמעו אותו.

OV: לפני שנרד לפרטים, תוכל לומר לנו בכמה מילים מה הם המאפיינים העיקריים באלבום החדש שהופכים אותו שונה או ייחודי מההוצאות הקודמות שלכם?

למרות שעדיין יש לאלבום הרבה מאפיינים המזוהים עם Nile, עשינו כמה דברים שונים. רצינו שהסאונד של הגיטרות יהיה מאד נקי, ניסינו גם לעשות כמה דברים שונים עם השירה, להרחיב אותה, וגם לקחנו גישה שונה כלפי התופים. הכל היה במטרה לעשות הקלטה נקייה, שיהיה ניתן לשמוע את כל הפרטים. האלבום מאד מדויק ורהוט. רצינו שהמעריצים יוכלו לשמוע את כל מה שאנחנו מנגנים בו.

OV: עכשיו מה תוכל לספר לי על השם "At The Gate Of Sethu" שבחרתם לאלבום? יש קונספט מסוים מאחורי הכל?

זה לא אלבום קונספט אבל בכל הנוגע לשיר הנושא, הוא עוסק בעולם התחתון המצרי. השער של סת'ו הוא אחד השערים בהם עובר רה, אל השמש המצרי, בדרכו מהאפלה אל האור – הוא נולד מחדש, השמש יוצאת והיום מתחיל מחדש.

Karl Sanders / Nile
OV: מהתרשמות ראשונית, שמתי לב שבזמן שיש הרבה רעיונות חדשים באלבום, לקחתם השראה גם מההוצאות המוקדמות יותר שלכם. איפה לדעתך "At The Gate Of Sethu" ממוקם על הסקלה בין הישן לחדש?

אני בהחלט מסכים! יש הרבה דמיון לאלבום הראשון שלנו, "Amongst The Catacombs Of Nephren-Ka" ולאלבום השלישי, "In Their Darkened Shrines", כמו גם לחומר המוקדם יותר שלנו מה-EP שנקרא "Festivals Of Atonement" – בין אם זה במבנה השירים או בסוג הריפים והשירה שאחנו עושים. ניסינו לערבב בין השפעות ישנות וחדשות, אז יש באלבום מגוון של דברים. כל מי שאיי פעם האזין ל-Nile יוכל למצוא משהו מהנה באלבום הזה.

OV: כמה זמן לקח לכם לעבוד על האלבום? איך היה התהליך?

התחלנו לכתוב שירים בסביבות חודש מאי בשנה שעברה והמשכנו לכתוב ולהקליט דמואים עד נובמבר. אז הבאנו את המתופף שלנו George Kollias, מיוון (אתונה) לכמה חזרות חיות, וברגע שהיינו מרוצים מהשירים, נכנסנו לאולפני SoundLab שבקולומביה, דרום קרוליינה, לדגום את התופים. לאחר מכן עבדנו באולפן הבית שלי והקלטנו את כל שאר הדברים ואז עשינו את המיקס והמאסטרינג, מה שהביא אותנו עד לחודש מרץ האחרון.

OV: איך אתם בעצם מצליחים לעבוד עם מתופף שמתגורר כל-כך רחוק? זה בעיקר אונליין?

כן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים. במשך כל הליך כתיבת השירים החלפנו דמואים בינינו דרך האינטרנט. ככה אנחנו מלמדים אחד את השני שיר, אנחנו מתאימים אותו וחושבים על רעיונות. לפעמים אנחנו זורקים הרבה רעיונות. זה תהליך ארוך אבל זה הפך אפשרי דרך האינטרנט. George גר בצד השני של העולם מאיתנו, אבל אנחנו מוצאים דרכים לעבוד ביחד.

OV: כמו שהזכרת מקודם, הסאונד באלבום מאד שונה, לטעמי הוא אפילו מאד חד וישיר. מה היה הרעיון מאחורי הגישה הזאת?

בהחלט רצינו משהו מאד חד ורהוט, כדי שיהיה אפשר לשמוע את כל הפרטים של הגיטרות, התופים והשירה. פעמים רבות בדת' מטאל יותר קל להשתמש בסאונד מלוכלך ואז אתה בעצם לא יכול לדעת מה קורה, אבל אנחנו רצינו שיהיה קל לאנשים להבין מה אנחנו למעשה עושים. בדרך מסוימת זה יצר סאונד שונה, אבל מכיוון שעשינו כמה אלבומים מלוכלכים, אני חושב שהגיע הזמן לעשות משהו נקי [צוחק]…

OV: בנוסף נראה שיש מגוון רחב של סגנונות שירה באלבום – מקטעים מהירים דרך רגעים נקיים לגמרי. מה הוביל לכיוון הזה?

אם תאזין לכל האלבום, יש בו הרבה דברים – מגראולים של דת' מטאל לשירה נקייה, דרך צווחות וגם קטעי שירה מאד אולד-סקול. ממש ניסינו להכניס מגוון רחב של קולות כדי שיהיה כמה שיותר צבע ועניין בשירים. עשינו הרבה אלבומים שיש בהם שירת דת' מטאל לכל אורכם, אז הפעם רצינו להרחיב בנושא.

OV: תוכל לספר לנו מי מחברי הלהקה אחראי על איזה סוג שירה, או שזה הכל מאמץ משותף?

זה בהחלט מאמץ משותף בין Dallas לביני. המעניין הוא שקראתי סקירה של מגזין מטאל ישראלי אחר שנתנה קרדיט לכולם חוץ ממני על כל העבודה שאני עשיתי, אתה יודע, השירה הצווחנית הגבוהה או קולות האולדסקול – זה הכל אני. השירה הנקייה נעשתה ע"י חבר שלי, Mike Breazeale, שאנשים אולי זוכרים אותו מהאלבומים של פרויקט הצד שלי – "Saurian Meditation" ו- "Saurian Exorcisms". יש מספר סוגי שירה באלבום אבל בעקרון זה הכל נסיונות של Dallas ושלי לשחק עם הסגנונות ובאמת להרחיב את הסאונד של השירה. יש מי שיקבל את זה ויש מי שלא, אבל פשוט ניסינו לעשות את המוזיקה הכי מעניינת שאפשר.

OV: אני מבין שעבדתם פעם נוספת עם הסולן \ בסיסט שלכם לשעבר, Jon Vesano. מה הסיבה שבגללה עבדתם איתו שוב ולמה הוא פשוט לא מצטרף בחזרה ללהקה?

Jon הוא חבר מאד טוב שלנו, אפשר לשמוע אותו בקטע קצר שנקרא "Slaves Of Xul". במקור הוא עזב את הלהקה בגלל העבודה הרגילה שלו, הוא לא יכל לעשות יותר סיבובי הופעות ולשמור על העבודה שלו אז הוא היה חייב לבחור. אנחנו עדיין חברים, הוא אדם נהדר ואנחנו ממש אוהבים את הקול שלו ואת מה שהוא עושה. יש ל-Jon דרך לתעל את השדים שנמצאים בתוכו לשירה מטורפת שלא נשמעת כמו שום דבר אחר. זה מאד ייחודי.

OV: בתור להקה דיי טכנית, איך אתם בעצם כותבים שיר בחדש? איך אתם משלבים את הרעיונות של כולם ואת הסגנונות לתוך יצירה ברורה ועקבית?

זו שאלה נהדרת והתשובה היא: כדי לרצות שהמוזיקה תהיה ברורה ועקבית אתה חייב להתאמן. כולנו חייבים לעבוד ממש קשה לנגן את החלקים שלנו נכון, נקי ובזמן. זה אתגר גדול להפוך את המוזיקה הזאת למשהו שניתן להאזין לו ואפילו מעבר לזה, בין הלהקות האחרות שמנגנות בסגנון הזה, זה עלול להיות מאד קשה. אז זה מאד פשוט, אנחנו מתאמנים מאד חזק ואנחנו עובדים חזק על הכלים שלנו בכל יום. דבר נוסף זה שכשאנחנו מתאמנים אנחנו שומרים על הסאונד נקי, לטוב ולרע, כך שנוכל לשמוע את כל הפרטים של הכלים שלנו.

OV: בכל הנוגע לנושאים עליהם אתה כותב, זה לא סוד שאתה אוהב לעסוק במצריים ובתרבות של המזרח התיכון. רציתי לדעת, איך התחלת בכלל להתעניין בתחום? למדת את זה?

לא, בעקרון זה עניין אותי כשהייתי ילד, זה ריתק אותי, אז אפשר לומר שזה תחביב אישי. שנים לאחר מכן כשהגיע הזמן לכתוב שירים ל-Nile, שאלתי את עצמי על מה אני רוצה לכתוב ואמרתי "למה לא לכתוב על מצריים העתיקה? אף אחד אחר לא עושה את זה, אז זה יכול להיות מאד כיף!"

OV: מה אתה מוצא בתרבות המצרית שנותן לך השראה לכתוב?

מצריים היא אחת מהציביליזציות העתיקות שיש שעוד אפשר לדבר עליהן. הם השאירו מאחוריהם כמה דברים מדהימים שמתחברים להיסטוריה העשירה שלהם.

OV: כשאתה כותב מילים, על מה אתה שם יותר דגש – על הדיוק ההיסטורי, על הסיפור, או על הניסיון לחבר את זה עם המאזינים?

Nile היא להקת דת' מטאל, אז העבודה היא למצוא היבטים היסטוריים שטובים עבור שירי דת' מטאל וזה בדרך כלל מביא אותנו לצד האפל של ההיסטוריה והמיתולוגיה. מהנקודה הזו אפשר לומר שזה סיפור חד-צדדי, אבל היסטוריה היא לא משהו אפל ושחור, היא בדיוק כמו החיים – החיים מלאים באור ובחושך. עם כל הנאמר, כמובן שאנחנו הולכים לכתוב יותר על נושאים מרושעים – בחייך, אנחנו להקת דת' מטאל!

OV: ישנם אילו שירים באלבום החדש שאתה מתחבר אליהם יותר?

אני לא יודע, אני חושב שהשיר הראשון ["Enduring The Eternal Molestation Of Flame"] עוסק בנושא מאד מפתיע… הוא מדבר על אדם שלא רוצה שיחנטו אותו למומיה ושיקברו אותו באדמה, במקום זה הוא בוחר להשרף. הרבה אנשים בוחרים בקבורה מהסוג הזה ובמיוחד במצרים העתיקה, מכיוון שלא כולם יכלו להרשות לעצמם חניטה. אז זו מעין דרך אחרת להסתכל על כל העניין הזה של הקבורה במצרים העתיקה.

Nile - At The Gate Of Sethu
OV: של מי היה הרעיון להביא את Seth Siro Anton (מ-Septicflesh) לעבוד על העטיפה של האלבום? מה דעתך עליה?

George הגיע ואמר לנו ש-Seth מעוניין לעבוד עם Nile והוא רצה להכין עטיפה לאלבום החדש שלנו… אני אוהב את Septicflesh, כבר שנים, אני אוהב את המוזיקה שלהם ואני חושב שמדובר בלהקה מדהימה וייחודית… בכל אופן, אמרתי "פאק יה! בוא נעשה את זה!"… Seth עשה עטיפה יוצאת מן הכלל – אהבתי ונהניתי ממנה מאד. למעשה, היא נמצאת כרגע על שולחן העבודה במחשב שלי [צוחק]…

OV: באלבום החדש, כמו גם בהוצאות הקודמות שלכם, אתם אוהבים להשתמש בכלים יחודיים מהמזרח התיכון. אני סקרן לדעת איך אדם שגר באמריקה יודע כל-כך הרבה על המסורת המוזיקאלית של האזור? בילית זמן במקומות האלה?

יש לנו את ערוץ ההיסטוריה וערוץ דיסקברי, אז אני יכול לראות את המקומות הללו כל יום בטלויזיה. חוץ מזה ישנה חנות בסיאטל, וושינגטון, שאני מבקר בה מספר פעמים בשנה, היא נקראת "Lark In The Morning", ויש בה הרבה כלים מוזיקאליים מכל העולם. אפשר למצוא שם דברים מדהימים, אז אני מאד אוהב לבקר שם ולראות מה יש להם. ככה השגתי חלק מהכלים הייחודיים שלי. בימינו עם האינטרנט אפשר להזמין כל דבר מכל מקום, זה מדהים. כמובן שצריך להתנסות עם הכלים, לפעמים זה עובד טוב ולפעמים צריך לנסות משהו אחר.

OV: חוץ מדת' מטאל והשפעות מזרח-תיכוניות, יש לכם באלבומים גם אווירה שמדמה פסי-קול מסרטים. מאיפה מגיעה ההשראה לזה ואיך אתה מלחין קטע אווירתי בסגנון?

אני אוהב לצפות בסרטים ובהרבה מקרים כשאני צופה בסרט אני מתמקד לא פחות גם בפס-קול. ישנם הרבה פסי-קול נהדרים, אני חושב שכמה מהטובים ביותר הגיעו בתקופה שלנו. למרות שלמדתי מוזיקה במשך הרבה שנים, אני בעיקר עובד על זה ע"פ האוזן, אני שומע משהו ואז מנסה לעשות אותו, זו שיטה דיי מיושנת, אבל אם אתה מוזיקאי, אתה יכול להבין את זה וללמוד איך לעשות את זה ככה.

OV: יוצא לך לעקוב אחרי להקות מהאזור שגם מתעסקות במיתולוגיה או שיש להן אלמנטים מזרח-תיכוניים?

למעשה אנחנו חברים מאד טובים עם Melechesh, עשינו סיבוב הופעות אירופאי ביחד איתם בשנה שעברה ואני מכיר את הסולן Ashmedi כבר 10 שנים, הפכנו לחברים טובים ואני מאד מחבב את הבחור. Melechesh היא להקה מדהימה… אני גם חבר של Nervecell מדובאי, שרתי בתפקיד אורח באלבום האחרון שלהם… ישנה גם להקה מכוית שהתארחתי אצלה על הגיטרה בשם Divine Disorder. ניגנתי בשני שירים שלהם, שאחד מהם נקרא "Children Of Menace" והוא שוחרר ממש לאחרונה. זו להקה מגניבה, סוג של דת' מטאל עם נגיעות פרוגרסיביות \ טכניות… תבדוק את זה!

OV: אתה נשמע כמו אדם נחמד, אבל תהיתי מאיפה מגיעים כל הקולות והריפים המרשעים האלה שלך?

זה מגיע מתוכנו… זה סוג של צד חייתי בטבע האנושי שנותן לאדם את האפשרות לעשות צלילים וקולות כאלה. בנוגע לריפים, אני בעיקר אוהב לכתוב בלילה כשהכל שקט. יותר קל לי מבחינה מנטלית להתרכז בזמן שכל העיר ישנה… אתה יכול לשמוע את אלי המטאל מדברים אליך והרעיונות מתהברים יותר במעמקי החשיכה.

OV: מה אתה אוהב לעשות כדי להירגע אחרי שכתבת משהו ממש מרושע?

אני אוהב להרוג זומבים… משחקי וידאו, אתה יודע… אני חושב שהרג זומבים זה מאד טוב לנשמה שלך.

OV: אתה רואה את עצמך עושה משהו אחר אם ביום מן הימים Nile תפסיק להתקיים?

לא, אני מאד נהנה לנגן עם Nile… אני חושב שאנחנו עושים מוזיקה טובה וזה לגמרי עובד, אז אנחנו לא נדבר פה על הסוף של Nile… אתה יודע, העולם יכול להגמר מחר עם כל העניין הזה של איראן והנשק הכימי שהם הולכים להשיג… העולם יכול פאקינג להגמר מחר ככל שאנחנו יודעים, אז אני אומר: היום יש לנו אלבום חדש של Nile, היום אנחנו ננגן מטאל, היום אני הולך לדפוק את הראש שלי – ואני אעשה את זה כי אני באמת מתכוון לזה!!!

OV: מה התוכניות הנוכחיות שלכם בנוגע לסיבובי הופעות כתמיכה לאלבום החדש?

אנחנו הולכים להיות מאד עסוקים בשנה הקרובה. באוגוסט אנחנו נעשה כמה פסטיבלים באירופה ואז בנובמבר ובדצמבר, אנחנו נצא לסיבוב בן 7 שבועות בכל רחבי אירופה ביחד עם Kreator ו-Morbid Angel. לאחר מכן בפברואר אנחנו נצא לסיבוב הופעות בארה"ב ובתקווה גם נגיע לדרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד ויפן. אנחנו גם מנסים להגיע להודו בשנה הבאה, אז יש הרבה תוכניות ואנחנו נהיה מאד עסוקים… פאק יה!

OV: מה בנוגע למזרח התיכון, יצא לכם להופיע פה איפושהו?

האמת שהייתי בדובאי לא מזמן כשעבדתי עם Nervecell ויצרתי שם מספר קשרים טובים, אז אנחנו מקווים שזה יהיה אפשרי לנגן בדובאי בשנה הבאה… אין הבטחות, אבל אולי נצליח לעשות את זה.

OV: אם הייתם יכולים להופיע בכל מקום ולהביא עוד מוזיקאים איתכם, איפה זה היה ואיך זה היה הולך?

וואו, אתה יודע, למה לא לשלם לאיזו תזמורת פאקינג ענקית ולנגן איתה מול הפירמידות?!… כמובן שאנחנו מדברים על פנטזיה פה, כי אני לא רואה את זה קורה במציאות. אני לא חושב שהממשלה המצרית תאפשר ללהקת דת' מטאל לנגן ליד הפאקינג פירמידות, אז על מי אנחנו עובדים? [צוחק]…

OV: שקלתם איי פעם לשחרר אלבום לייב ו \ או דיוידי?

הרבה אנשים שאלו אותי על זה… אנחנו נשמח לעשות דיוידי מהופעה, אבל מישהו צריך לשכנע את חברת התקליטים שלנו, Nuclear Blast, שיאפשרו לנו.

OV: לסיכום, יש לך אילו מילים אחרונות שאתרצה לחלוק עם המעריצים שלכם בישראל?

כן, אני רוצה לומר "היי" לכל המעריצים שלנו בישראל. אני אשמח אם יום אחד נוכל לבוא לישראל ולעשות קצת מטאל, אני חושב שזה יהיה נפלא ויפה… פאק יה!

( לאתר הרשמי )
( לדף הפייסבוק )